מה שבא, בא

וואלה, מוזר לי לכתוב פה שוב אחרי תקופת יובש שכזאת חח.
למען האמת, יש פה כמה גורמים מעורבבים. גם חוסר המוטיווציה שלי לכתוב, וגם קסמי הטכנולוגיה שמחקו לי את הפוסט כל פעם מחדש. נשבע לגאנש, שלושה פוסטים כתבתי ונמחקו לי. או כמו שהדג נחש והמלך ברי אמרו את זה לפני:

'האופטימיות שהייתה מנת חלקי דקות ארוכות
התחלפה באחת ברצף דיכאונות
כי פתאום נפל החשמל ונכבה המחשב
ואני כמו מטומטם, אני לא לחצתי "סייב".' ("קמתי"- שיר נהדר)

אז פתאום עכשיו, בפרץ של יצירתיות החלטתי שאני אכתוב פוסט, ואעשה את זה קצר ("כואב אבל משפיע, תוקף אבל פגיע, נושך אבל מרגיע, קטע פנתיאוני, קטע ארכיוני" - שוב, אותו השיר חח), כדי שאני אולי איכשהו עוד אצליח לפרסם אותו.

אז כן, זה טיפה בלתי יאומן, אבל נשארו עוד קצת יותר משבועיים עד שסוגרים פה את הבאסטה. השבוע הייתה לי "בגרות" אחת, ברוך שפטרנו, ולכל הסקנד יירס את רוב הבגרויות שלהם. ומשבוע הבא מתחילים מבחני סוף השנה הפנימיים. ככה שבינתיים את רוב הזמן אני מבלה לי בספרייה, נאבק עם נגזרות ועוד מיני ירקות.
זאת תקופה מוזרה, כזאת שלא ממש מצפים שהיא תגיע אף פעם, אבל איכשהו היא בכל זאת מגיעה, ועכשיו היא ממש פה. כל כך הרבה דברים קורים מסביב.. צריך לתכנן את הטיול לסוף השנה (אני נשאר עוד חודש אחרי סיום הלימודים), ללמוד למבחני סוף שנה, להתארגן על דברים לשנה הבאה, לחשוב על חופשת הקיץ וכהנה וכהנה. ובין היתר גם לנסות לבלות כמה שיותר זמן עם אנשים שבקרוב מאוד איאלץ להיפרד מהם- לתקופה הקרובה לפחות.

זה מרגש לקבל פירסט יירס.. להפוך להיות מן אח גדול כזה לשנה, או חונך, או מה שזה לא יהיה. זה גם אומר שהתקופה הזאת נגמרת לה, ובקרוב אנחנו נשיל את הפירסט ייריות שלנו ונתקדם בסולם :)

באופן כללי, זאת תקופה של הרבה שינויים. של כמה וכמה סופים, וגם כמה התחלות- כמה שהן מפחידות.

פה נגמר הפוסט שלי, לבינתיים :)

נ.ב.
הכותרת גם כן לקוחה כמובן מהדג נחש.. לימדנו כמה אנשים פה לשיר "מה שבא בא, מה שבא סבבה", וכן "מה נעשה, מה נעשה" (וכו' וכו' חח), כמוטו לחיים.